המופע מסגרות הוא הפקה עצמית מקומית שנכתבה, בויימה והופקה על ידי כוחות מקומיים. ההצגה הייתה כולה טבולה בביטויים וסיפורים מהוואי המקום. המופע לווה במצגות, בטקס חתונה מסורתי, בשיר השכונה המיתולוגי שהיה חלק מכל מסיבת עצמאות. ההצגה כללה גם את השינויים העכשווים המתרחשים בקיבוץ, הצמיחה הדמוגרפית, אורחות חיים עכשווים ועוד. בסיום הייתה גם הצצה הומוריסטית לשנת המאה. ההכנות למופע והביצוע יצרו אווירה טובה ומאחדת בקרב קבוצות שונות של אנשים,ובכך יצאנו נשכרים.
קישור אלבום בגוגל פוטוס תודה לעפרה גבעוני הצלמת!
מתוך ההצגה…
בעמק יפה בין בוסתן ושדות,
עומד מגדל התיישבות על קומות!
כן, זה מטרופולין שמרת ידידיי,
חוגג מאה, אך עוד לא אמר די!
ובמגדל הגבוה, שכונות הרחבה
המשק כולו, הנהלה רחבה
על כל החלטה, מבלי להסס
מצביעים ישירות ב-סמס
ומי גר במגדל?
בקומת הקרקע, קומה נגישה
דרים כמאה קשיש וקשישה
הפרקים קצת נוקשים, הרגל עייפת
יושבים הם בנחת, זוכרים את הרפת
קומות ראשונה ועד חמישית
חברי הצמיחה הדמוגרפית
גם אלה היו פעם צעירים
התינוקות שלהם היום כבר בוגרים.
בקומות הגבוהות עם נוף לעיר
בנו יחידות השכרה למכביר
יש גם סניף בנק, מסעדה וקולנוע
ספא מפנק, חנייה לקלנוע
יש קומה לכל תכלית
ובמעלית?
תגלית!
בראש המגדל, חולש מבלי נוע
משרד מנהל קהילה, אך שבוע
מאז שארז חפציו ונסע
איש לא יודע לאן ומדוע
כתבו חברי הקיבוץ שלט
תקעו מסמר מעל לדלת
חילקו את המשרד עם קיר
והנה עוד שתי דירות להשכיר
וכך חיים חיי חברה
חברה גבוהה, אפשר נאומרה
אולי זה טוב? אולי זה רע?
אולי בכלל אין כאן ברירה?
